מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. [ Ссылка ]
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) |
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב (1995-1914) |
עיבוד ופסנתר: רפי קדישזון (נ' 1953) |
שירה: גדי יגיל (נ' 1945) ואברהם מור (2012-1935) - Gadi Yagil & Avraham Mor |

שנת כתיבה והלחנה: 1965.

השיר "שיר ערש" ("Shir Ereas") ("Lullaby") חובר על-ידי נתן אלתרמן (מילים) וסשה ארגוב (לחן) למחזמר המקורי (קומדיה מוזיקלית), "אסתר המלכה", שהעלה התיאטרון הקאמרי, בבימויו של גרשון פלוטקין, ובניהולו המוזיקלי ותיזמורו של שמעון כהן.
ההצגה הראשונה עלתה במוצ"ש, 29.1.1966. הבכורה התקיימה ב-5.2.1966, לאחר מספר הצגות הרצה.

את המחזמר (ולשונו של אלתרמן: "מחזה מוזיקלי") כתב אלתרמן בסגנון ה"פורים-שפיל" המסורתי, עם ניחוח אקטואלי עכשווי, שכרקע לו משמשת מגילת אסתר המקראית. העלילה מתחילה בחנותו של סוחר שטיחים יפואי (בהלול), שהוא ודיירו (שיפרתי, ד"ר למקרא), נחטפים לשושן הבירה של ימי אחשוורוש ואסתר המלכה. חלק מהדמויות במחזמר הן מהמגילה וחלקן בדיוניות, בנות הזמן.

את "שיר ערש" שר הפייטן וליצן החצר היהודי, מונדריש, למלך אחשוורוש, בעת שנדדה שנתו.
את אחשוורוש גילם אברהם מור. אלתרמן יצר את דמותו כ"שלומפר" גדול, כאשר מתחת למיטתו ישנן, בין היתר, חתיכות עוף שלא סיים לאכול.
את מונדריש גילם תחילה שמעון בר. מתחילת מרץ 1966, לאחר שבר עבר לשחק את"המלט", החליף אותו בתפקיד מונדריש גדי יגיל. אז שחקן צעיר, בתחילת דרכו בקאמרי (יגיל שיחק במחזמר זה גם תפקיד קטן של הגי, שר הסריסים).
"כשהוזמן למלא את מקומו של שמעון בר ב'אסתר המלכה', הבטיח (יגיל) לשחקנים הוותיקים בידור פרטי על הבמה. '‬אל תבלבל', אמרו לו השחקנים, אנחנו זאבי-במה וותיקים, והתיאטרון חדל מזמן להצחיק אותנו. אנחנו עובדים, לא משתעשעים'. ‬אבל כאשר פצח יגיל את פיו בזימרה, והקול בדיוק היה קולו הרומני של שמעון בר, היפנו כל המקצועיים את הגב לקהל וניסו לצמצם את עוויתות הצחוק של כתפיהם" (דבר, 19.12.1969).

השיר הושר במחזה בסוף התמונה השלישית של המערכה השנייה, ב"חדר משכבו של המלך".
בתכניית המחזה נכתב: "בלילה ההוא נדדה שנת המלך, וממוכן קורא לפניו מספר הזכרונות אשר להֵרודוט היווני, המספר גדולת כְּסֶרכְּסֶס הראשון / הוא אחשוורוש המתהפך עכשיו על יצועו ואינו מבקש אלא דבר אחד בלבד: לישון. / אך כל מיני רחשים ולחשים וגם רעמי-אלים / מקפיצים אותו מדי פעם והוא יוצא מן הכלים. / ופתאום מודיעים לו כי המלכה בשער, והוא קופץ ממשכבו בחלוק-לילה, שערות ראשו פרועות / אוי לעיניים שכך רואות. / את השרביט הוא מחפש כדי להספיק ולהושיטו לה בבואה, שהרי לא נקראה לבוא, ואם לא יושיט לך המלך שרביטו לאות חסד והיתר / אחת דתך למות, אסתר. / ואז כשהיא כבר בפתח, עף השרביט לידי המלך על הכס. / מונדריש הוא עשה את זה הנס.
אסתר מבקשת מן המלך לבוא מחר אל המשתה שהיא עורכת ויבוא נא גם המן עם הכתב שהוא הכין לחתימה. אחשוורוש תוהה. זה הכול? / כן, כדברֵךְ, אסתר. לא אוסיף לשאול.
אסתר הולכת ומונדריש נשאר עם המלך. נח ראש המלך על ברכיו של הבדחן המרדים אותו לקול ניגון הומה כים על חוף / ואחשוורוש נרדם לאט. ישן סוף-סוף."

"אסתר המלכה" הוא המחזה המקורי האחרון שכתב אלתרמן. הוא גרף ביקורות שליליות והוגדר ככישלון גדול ("כדוגמת הציפייה גודל האכזבה", "ללא שלד רעיוני-סטרוקטוראלי"...). גם הקהל לא נהר אליו, ובאפריל 1966, לאחר 38 הצגות בלבד, ירד מהבמה.

המחזה נדפס בשנת תשכ"ז, 1966, בספר "נתן אלתרמן: אסתר המלכה" (ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד).
"שיר ערש" נכלל בו בעמ' 129-127.

שיר זה הוא הנפוץ ביותר מהמחזה. במהלך השנים זכה השיר לביצועים רבים. בשנת 2005 הוא שולב בהפקה המחודשת של המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", שהעלה התיאטרון הקאמרי.

השיר, המובא כאן בפי גדי יגיל ואברהם מור, הוא הקלטה חיה ממופע הצדעה פומבי שערכה מחלקת התרבות של גלי צה"ל לתיאטרון הקאמרי, ב-19.11.1984, לכבוד יום חגו הארבעים. המופע התקיים במועדון "צוותא" בתל-אביב. ערך והפיק: מולי שפירא. הנחה: דן אלמגור.
המופע ושיריו נטבעו בשנת 1987 באלבום הכפול, "גלי צה"ל מגישים: ארבעים שנה לתיאטרון הקאמרי" (CBS).

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "נתן אלתרמן", "אלכסנדר (סשה) ארגוב" ו"שירי במה, תיאטרון וקולנוע":
• חבורת שהם. סולן: דודו אלהרר (נ' 1945).
• חיה קורן (נ' 1944).
• הנעמתרון.

אחשוורוש: הא? מי זה מנגן? זה כה יפה וחגיגי.
מונדריש: כלי-זמר שהבאתי מנגנים, מלכי.
הנה, כך, ראשך הנח-נא על ברכיי והס.
נגנו לאט, כינור, חליל וקונטרבס.

(כלי הזמר מנגנים. מונדריש שר)
היכל ועיר נדמו פתע
ונשתתקו שוקי פרס
ורק אי-שמה קלרינטה
וקול כינור וקונטרבס
מלחשים: אל תתלבטה.
- ושקט, שקט הס!

אומנם רדפנו הבלים
אבל הנה הראש הרכנו,
אם כתר הוא נושא או דלי
אין שום הבדל, בסוף יישן הוא.

והיי-לי-לו, והיי-לו-לי.
- והיי-לו לנו לכולנו.

נום תפוח, נומה עץ,
נומה מלך, נומה לץ.
נומו נהרות וחוף,
נומו חצוצרות ותוף.
- אולי בכל זאת רבע עוף?
לא, לא, סוף!.

כל רוגז וחמות וטורח
ותאוות וחרוק שן
עברו, חלפו כעוברי אורח.
- שיעברו, אני ישן.
גם שאלות לשאול אין צורך
ואין תועלת. - אין.

רוב נגינות יש וצלילים,
אך שיר הערש שידענו
ושנחבא אל הכלים
רק הוא בסוף נשאר איתנו.

נשאר ושר: הניחו לי.
- הניחו לנו, לכולנו.

נומי דרך, בא הקץ,
נומה מלך, בא הלץ,
נומו רוח ומפרש,
הירגעו תולדות פרס.
- שייכבו את הפנס.
- כן, כן, הס!

הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי || שיר עד - שימור הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.

свернуть