נתחיל בסיפור: ביום ירושלים יצאנו עם הישיבה לריקוד הדגלים המסורתי. כדרך כל הישיבות, גם הישיבה שלנו הוציא חולצות עם סמל הישיבה, הכינה דגל הכי גדול שיכול להיות כדי שכולם ידעו - הישיבה שלנו נמצאת כאן, ובגדול! שרנו שירים, רקדנו והשתדלנו שכולם ישיימו לב מי החבר'ה השמחים כאן, שרוקדים בהתלהבות ובשמחה ומאיפה הם באו. נכנסנו למירוץ מול שאר הישיבות. הגענו לשער שכם ועשינו מעגל גדול של שירי נשמה ודבקות, ופתאום אני רואה דגל גדול של ישיבה אחרת עומד במעגל שלנו! ישר קפץ לי לראש, איפה הדגל של הישיבה שלנו? שחס וחלילה לא יחשבו כל הצלמים (וגם הצועדים, אבל זה פחות חשוב...) שהמעגל הוא בחסות ישיבה אחרת.
פתאום תפסתי את עצמי: איזה שפל... זה מה שאני חושב באמצע מעגל של שמחה וכיסופים על ירושלים שבידינו ועל הדרך שאנחנו עושים ונעשה בדרך לגאולה שלמה? זו התכלית של הצעדה הזאת ביום הגדול והקדוש הזה? "לעשות שרירים" ולהוכיח שאנחנו הישיבה הכי טובה? לאן הגענו?! לצערי, אני לא בטוח שאני היחיד שמנסה לעשות "וואסח" ולהראות מי הכי טוב.
ירושלים, העיר הקדושה ביותר לעם היהודי, עיר הבירה שלנו, היא עיר שמאחדת את כל חלקי העם. לא סתם ירושלים שוחררה על ידי צה"ל ולא על ידי המחתרות. צריך אחדות בשביל להיות בירושלים; פירוד ושנאת חינם הם בדיוק ההפך ממהות העיר והיום. ירושלים נמצאת ביום חגה ומתביישת.
זה לא חייב להיות ככה אפשר להפוך את יום חגה של ירושלים ליום של אחדות, של שמחה אמתית ונקייה בלי קטנוניות של "תראו אותי". אפשר להוציא חולצות אחידות לכל הישיבות והאולפנות עם אותה גלופה מאחדת ומחברת. אפשר לרקוד עם דגלי ישראל, כל כך טבעי ומתבקש.
אז הפרוייקט הזה כבר התחיל לפני שנתיים. עשרות ישיבות, אולפנות, סניפים, ומכינות הצטרפו הצטרפו למהלך והתחלנו לצבוע את הריקודגלים בכחול ולבן של אהבה וחיבור. השנה אנו ממשיכים ובגדול את פרוייקט "מתאחדים לכבוד ירושלים" וקוראים לכל ישיבה, אולפנה, סניף ומכינה להצטרף לפרוייקט ולהוציא את חולצות" "מתאחדים לכבוד ירושלים!"
מי שרוצה להשתתף בתהליך ולעזור להניע את הפרוייקט או רוצה לצרף את הישיבה/האולפנה שלכם מוזמן ליצור קשר עם אלחנן - 053-7004611
