הקרבת בע"ח מעוררת הסתייגות בסוגיית צער בע"ח. אך להקרבה ביהדות יש משמעות אחרת: הצבת מראה לאדם החוטא. כשאתה מקריב בהמה, אתה מוותר על הבהמיות שיש בך. אתה מוציא ממך את החלק הרע והבהמה היא רק סמל!! לוותר על הבהמיות, פירושו להשתנות, ולהפוך את לבושך לערכי. זהו אקט סמלי בדומה להחלפת הבגדים אצל הכהן, המבקש לעבור מתפקיד לתפקיד.
הפרשה פותחת במינוח פקודה: "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו" חז"ל קבעו: "אין צו אלא לשון זירוז מידי ולדורות". הכוהנים מצווים לדייק את עבודתם ביומיום ולדורות; כי אפשר להיות משימתי ולכבוש פסגות, אך הקושי האמיתי הוא להתמיד. לדוג': ירידה במשקל יכולה להיות משימתית ומוצלחת אך אימוץ אורח חיים בריא לאורך זמן דורש התלהבות והתמדה: "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה".
פרשת צו היא צו השעה לכולנו- נבחרי ציבור ופשוטי עם כאחד; להחליף בגדים, לממש ייעודים להיות טובים; צו 8 :להקריב, לקרב ולהתקרב!!

свернуть