תארו לעצמכם ששוטרי משטרת ישראל או אנשי צה"ל מחליטים יום אחד שתנאי העבודה שלהם לא מוצאים חן בעיניהם והם, מכריזים על שביתה. אין שירותי שיטור ואין צבא שמגן על המדינה. לא יעלה על הדעת, נכון? האם היינו מאפשרים בשם זכות השביתה, למנוע אספקה של חשמל? של מים? ברור שלא. מכאן שזכות השביתה איננה זכות על שמסיגה כל זכות אחרת. כשם שבשם ההגנה על שלום הציבור ובטיחות הציבור, אנחנו יוצרים מגבלות על זכות השביתה שכולנו מכירים בה ובחשיבותה, הגיעה העת להסתכל לשור האדום בעיניים, להוציא את הראש של בת היענה מהחול ולהטיל בחקיקה, מגבלות על זכות השביתה בשירותים החיוניים ובעיקר במונופולים המוחלטים בבעלות המדינה. 99% מסחר החוץ של מדינת ישראל, עובר דרך נמלי הים שלנו. מדינת ישראל לא מסוגלת להרשות לעצמה, שנמלי הים שלנו לא יתפקדו. כמה ימי שביתה בנמלי הים והכלכלה של מדינת ישראל, מתרסקת. הכוח הזה, שנתון בידי קומץ עובדים, שנהנה מתנאי עבודה מפליגים, מאפשר להם לסחוט עוד ועוד הטבות ועוד תנאים מהמדינה, דהיינו ממני ומכם, ללא הצדקה. מי שמבקש לעבוד, במקומות המספקים שירות חיוני לציבור, חייב לדעת, שכמו בשירותי הביטחון שלנו, זכות השביתה שלו מצומצמת, שכן, קיימים אינטרסים חשובים אחרים שגם בהם, יש להתחשב. למידע נוסף: [ Ссылка ]
