בגין לא התייחס בסלחנות למעשיו ולכוונותיו של סדאם חוסיין. שמעון פרס, שהיה אז ראש האופוזיציה, ביקש למצות את המהלכים המדיניים כדי לסכל את בניית הכורים. בגין, שבשונה מצ'רצ'יל היה בעמדה שאיפשרה לו לקבל החלטה בזמן, הורה על ביצוע פעולת המנע שהצליחה.
מייד לאחר הפעולה הואשם בגין שהמניע לאישור הפעולה היה פוליטי משום שבאותה העת היתה נתונה מדינת ישראל בעיצומה של מערכת בחירות, שבה התמודדו בגין ופרס על ראשות הממשלה. בסקרי דעת קהל שנעשו לפני הפעולה, הוביל המערך של פרס באחוזים ניכרים על פני הליכוד של בגין. לאחר הפעולה השתנו הסקרים.
גורמים במערך זעמו על הפעולה, ותהו כיצד העז בגין לסכן את חייהם של יותר מתריסר טייסים עבור תועלת פוליטית. העובדה שכפועל יוצא של הפעולה ארצות הברית, ידידתה הגדולה ביותר של ישראל, חברה לברית המועצות והובילה במועצת הביטחון של האו"ם החלטת גינוי גורפת נגד ישראל, נתפסה כעדות לחוסר המחשבה המדינית שמאחורי הפעולה.
האומנם הפצצת הכור נבעה משיקול פוליטי? חשוב לזכור שאם פעולה כזו היתה נכשלת, סביר להניח שבגין היה מובס בבחירות; וכישלון לא היה עניין דמיוני - הצלחה לא היתה ודאית, ומתכנני הפעולה הביאו בחשבון שכמה מטוסים ייפלו.
Ещё видео!