קריאה סיפורית מדוייקת של התנ"ך, המאפשרת לשמוע ואת ספר הספרים בצורה נעימה, ולצבור בקיאות בו.
A plain and grammatically correct reading of the Bible in Hebrew

הקריאה היא קריאה סיפורית, ללא ניגון טעמים, אלא בהטעמה טבעית התואמת את הקצב הטבעי של המשפט, לפי סגנונו, וכמובן היותו משפט חיווי או משפט שאלה או קריאה, והכנסה של דרמטיזציה מסויימת, ללא הגזמה, במקומות המתבקשים. התוצאה היא שהטקסט, למרות היותו כתוב בשפה המקראית, שהיא רחוקה מלשוננו עתה, מקבל חיות, וחלק ניכר ממשמעותו מועבר לשומע על ידי עצם ההטעמה.
הגיית המילים היא לפי המסורת הספרדית, כלשוננו המדוברת, אך בהקפדה על הגיית הגרוניות, ובחלוקה נכונה של ההברות, מתוך הקפדה על הכפלת העיצורים הבאים בדגש חזק, כמו אחרי היידוע ובבניינים הכבדים של הפועל (פיעל והתפעל), והקריאה הנכונה של שווא נע (כפי ההלכה על קריאת שמע: לא יניע את הנח ולא יניח את הנע). כמו כן יש הקפדה על מקום הטעם במילה, ועל הטעמה מעט של טעם משנה, כשישנו.
קריאה מדויקת כזו, למרות שהיא קצת מלאכותית, מאפשרת לשמוע כל מילה בבירור, כאילו רואים אותה כתובה בניקודה, ונותנת הרגשה כללית של הוד קדומים לטקסט הקדוש, ומשדרת יחס של כבוד לחשיבות תכנו המדויק, מילה במילה. שמיעה חווזרת של הפסוקים מקילה מאוד על ביצוע קריאה יפה על ידי התלמיד, כי אזנו כבר הורגלה לצורת האמירה הנכונה, וכך נצטווה משה בעניין שירת האזינו: שימה בפיהם!
וכאשר לומדים דיקדוק הלשון העברית, המיוסד על תורת הצורות המקראית, הכללים תואמים את מה שהורגלו לשמוע ואינם נראים מנותקים מן המציאות.
חשוב לא לתת לתלמיד לטעות בקריאה, על ידי שמקדימים להשמיע לו קריאה נכונה, כי אם לא, שבשתא, כיון דעאל, עאל (שיבוש, כשנכנס, נכנס).
הרי מגיע לתלמידים לקבל את הירושה התרבותית הנפלאה של התנ"ך, נחלת אבותיו, ללא פגם.
תורה ציוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב.

свернуть