ראובן נמצא בעת ירידת הגשמים ברחוב, ויש בידו "מטריה" בצבע סגול - שאין דרך גבר להשתמש בה, האם הוא יכול להתגונן על ידה, או שעובר בזה על איסור "לא ילבש גבר שמלת אשה", שהרי גם בדבר שאינו "לבוש" אסרה תורה, וכגון "בושם" של אשה וכיו"ב - דכל "תיקוני איתתא" אסורים לגבר.
א. לכאורה תליא הא מילתא בפלוגתא הידועה בדין הלובש בגד של אשה כדי להנצל מן הקור, האם יש בזה איסור "לא ילבש", שהב"ח ביו"ד (סי' קפב סק"ה) הרחיב לבאר, דאפילו בדבר העשוי לנוי וקישוט של אשה, דוקא כשלובש שמלת אשה בכדי להתדמות לה - הוא דאסרה תורה, אבל להגן שאני ושרי, וע"ש שהוכיח כן מסוגיית התלמוד בנזיר (נט ע"א), והתוס' שם (ד"ה גבול). ע"ש אריכות דבריו. וכ"כ בקיצור הט"ז (שם סק"ד). וראה מה שביאר שיטתם בשו"ת מהר"ם שיק (חיו"ד סי' קעג), והג' מחוסט בשו"ת ערוגת הבשם (חיו"ד סי' קלח אות ד). וכן נקיט לדינא הג' מסיגעט בשו"ת אבני צדק (חיו"ד סי' עב).
ב. אמנם הש"ך (שם סק"ז) כתב, שאין הדברים מוכרחים. וה"חכמת אדם" (כלל צ ס"ג וב"בינת אדם" שם) סתר כל דברי הב"ח והעלה לדינא לאסור איסר. וכן הפליא ב"יד הקטנה" ע"ד הב"ח, דהא פסיק רישא דאיסורא יש כאן, ומה איכפ"ל שמתכוין להציל עצמו מן הקור. וע"ע בס' מעשה רוקח (פי"ב מע"ז ה"י) שדחה ד' הב"ח מן ההלכה. וכן נקיט בפשיטות הגר"ח מצאנז בתשו' דברי חיים ח"ב (סי' סב).
ג. ומצינו למופת הדור הגר"ם פיינשטיין באגרותיו חיו"ד (ח"ב סי' סא, עמ' צא) שכתב שאפשר לסמוך לקולא ע"ד הב"ח והט"ז הנ"ל, והבין שגם הש"ך ס"ל מעיקר הדין כהב"ח. וכן העלה גאון עזינו מהר"ר עבדיה יוסף זיע"א בשו"ת יבי"א ח"ו (חיו"ד סי' יד) שהראה בבקיאותו ועמקותו פנים מאירות לסברת הב"ח. ע"ש באריכות עצומה כדרכו בקדש. אמנם יש שנקטו להחמיר בזה, וראה מש"כ מרן הגרי"ח מבבל זיע"א בשו"ת "תורה לשמה" (סו"ס ריד), וכן נקיט לאיסורא הגר"ב שרגא שליט"א בשו"ת ברוך אומר (חיו"ד סי' פט). ע"ש.
ד. אמנם מרנא הגר"ד קוק שליט"א השיבני, שבשאלה שלפנינו לענין "מטריה" של אשה, מותר לכו"ע לאיש להשתמש בה, ואין זה שייך לפלוגתא דבתראי הנ"ל, כיון ש"מטריה" אינה "בגד", ושאלתי את מרנא שליט"א ממ"ש בתרגום יונתן עה"פ (דברים כב, ה) "לא יהיה כלי גבר על אשה", "לא יהיה גוליין דציצית ותפלין דאינון תקוני גבר על איתתא", שהרי שלדעת תיב"ע יש איסור על האשה להניח תפלין. והשיב מרנא שליט"א, דשאני מטריה שהיא "לבר מגופיה" [חוץ לגופו], משא"כ צו"ת דהוי בגופה ממש.
ה. והביא רבינו שליט"א דוגמא לדבר ממש"כ במשנה (פי"ג דנגעים מ"ט) "מי שנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפו וסנדליו וטבעותיו בידיו, הוא והן טמאין מיד, היה לבוש בכליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו בידיו, הוא טמא מיד, והן טהורין עד שישהה כדי אכילת פרס פת חטין" וכו'. והרי הדבר פשוט שאם נכנס עם מטריה בידו, היא נטמאת מיד, וקרינן ביה "והבא אל הבית וכו' יטמא" (ויקרא יד, מו), ואם נכנס עם תפלין בראשו, בזה אה"נ דבעי שיעור כדי להטמא.
ו. ואמרתי למרנא שליט"א, דלפי דבריו יש להקשות דהא כלי זיין שנקרא "כלי גבר" - ואסור לאשה להשתמש בו כמבואר בנזיר (נט ע"א), ואי נימא דהתנאי לאיסור הוא שלא יהיה לבר מגופיה, א"כ כלי זיין הוי מגופיה, והלא מסתמא כלי זיין נטמאין מיד כשנכנס עמהם לבית המנוגע ואינם כגדר "לבוש בסנדליו", ואמר מרנא שליט"א שאין הכרח כלל, ויתכן טובא דאינן נטמאין עד שיעבור שיעור טומאה כדי אכ"פ כיון דחשיבי מלבוש דידיה.
ז. שוב לאחר זמן הוקשה לן ממתני' דשבת (סג ע"א) לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת וכו' ואם יצא חייב חטאת, ר' אליעזר אומר תכשיטין הן לו וכו'. והלכתא כחכמים שאין כלי זיין נחשבים כמלבוש ונוי של אדם, ועם כל זה אסור לאשה להלך בכלי זיין, ומבואר דלא מהניא סברת "לבר מגופיה" כדי להתיר איסור "לא ילבש".
ח. ואכתוב למשמרת דבר חיזוק נורא, כי בלבי צפנתי הקושיא והלכתי למרנא שליט"א, ורוח החכמה והקדש הופיעה בבית המדרש, כי בעת שהזכרתי שוב בפני מרנא שליט"א את ההכרעה שאמר לן לגבי מטריה, עוד קודם שהוצאתי מפי דבר וחצי דבר, כבר פתח מרנא שליט"א את פיו ואמר "רבי אליעזר אומר שפטור וחכמים אומרים שחייב"... [והדברים מתועדים לחיזוק החברים בסרטונים המצ"ב].
ט. ותוך כדי הקושיא אמר לי מרנא שליט"א, דשאני כלי מלחמה שכל תכונתו להלחם, וזה עצמו טכסיס השייך לגבר, ולכן אסור לאשה לקחת כלי זה, דאיש דרכו לכבוש במלחמה ולא אשה (יבמות סה ע"ב). משא"כ במטריה, שהפעולה של מטריה היא "להגן", ובזה איש ואשה שוין, רק שהצבע מסגיר לשייך המטריה לאשה טפי מן האיש, ובזה סגי בסברת "לבר מגופיה" כדי להתיר, והסיפור של ה"גוון" אין בו כח לאסור. [ובירחון אור תורה (תשנ"ג, עמ' שטז) הביא הרה"ג ר' יהודה חטאב שליט"א ששאל את ר"י "פורת יוסף" הגר"י צדקה זצ"ל בנ"ד, והשיבו לאיסור - דלא גרע מכלי זיין. ובשו"ת "ברוך אומר" (חיו"ד סי' צא) כתב לחוש לזה לכתחילה. ע"ש. וכן הכריע לאיסור הגר"מ אליהו זצ"ל בשו"ת מאמר מרדכי ח"ד (סו"ס סט). ולאור האמור יש לחלק בין השוין].
י. ושו"ר להגר"ש הלוי וואזנר בשו"ת "שבט הלוי" ח"ב (ר"ס סא) שנשאל בנידון שלנו אם מותר לאיש להשתמש במטריה המיועדת לאשה, וכתב ממש כד' מרנא שליט"א, ושאין קשר בין פלוגתת בתראי הנ"ל לנידון המטריה, דבזה כולם יודו להתיר. עכ"ד. וכן מוכח בבינת אדם שם, דאע"פ שהחמיר ופליג ע"ד הב"ח, כתב להקל במקל של איש העשוי לכבוד שמותר לאשה להשתמש בו, וכן מניפת נשים שמותרת לגברים. ע"ש. [וכן הוכיח בשו"ת עומק ההלכה ח"א (סי' סח אות כ). ע"ש].
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
