ישיבה 106: השופט בנימין הלוי ממשיך בחקירה הנגדית של אדולף אייכמן: אייכמן מדבר על תוכנית הפעולה של חיסול היהודים שיוזמה על-ידי הימלר, היידריך ופול. הלוי מציין כי יהודים ממדינות כבושות נשלחו למחנות, ולעומת זאת, האוכלוסיה הלא-יהודית נשארה ללא פגע. אייכמן מבהיר כי הערבים היו חלק מהגזע השמי, אך מדיניות ההפלייה הנאצית לא חלה עליהם. השוואות נעשות בין ההפצצה והמוות של ילדים ונשים גרמניים והחיסול של היהודים. אייכמן מודה כי הוא נשבע אמונים להיטלר עם הכרתו, אך טוען כי לקראת סוף המלחמה דעותיו השתנו. מסמך T1228, הצהרתו של היטלר בפונזן, מוקראת בקול. אייכמן מסביר את משמעות הביטוי "Nordisch-Dinarisch" ואת המילה "Blukitt". קטעים ממסמך T84, התצהיר של דיטר וויסליסני, מוראים, בהקשר ליחס והתנהגותו של אייכמן לכפופים לו. אייכמן ממשיך ומתאר את אישיותו של היידריך, דן במהומות בגטו, במחתרת היהודית ובהוראות שקיבל בנוגע לנושאים אלו. אייכמן מספר על המשא-ומתן על שיתוף הפעולה בין אייכמן ורזו רודולף קצטנר. הוא מספר שהסכם הושג שמרשה ליהודים להגר בתמורה לכמויות גדולות של חומרי מלחמה שירכשו במדינות ניטרליות ע"י אירגונים יהודיים ויועברו לגרמנים
