בחלק השני, במושב הראשון של סדנת אלפרדו בהנחייתי, בספרייה הציבורית "לדורות" בלוד, חשׂף מגיש התזה, תת-אלוף במיל' גל הירש, (Gal Hirsh) את העובדה, הבלתי ידועה לרוב מוחלט של הציבור בישראל, כי לאחר שנבחר יצחק רבין לראשות הממשלה ב-1992 והתקיימו במלוא הקיטור מהלכים מדיניים להסכמי שלום מול סוריה בשיחות בוואשינגטון ומול הפלסטינים ב"תהליך אוסלו", התקיים בצה"ל "מבצע אביב נעורים" מספר 2. תכליתו של מבצע זה הייתה להיערך לעידן של שלום. בצה"ל סגרו את האוגדה המשוריינת 370, סגרו טייסות וסגרו שייטת. התקיימו השתלמויות להכין את קציני צה"ל לעידן של שלום. למדו ברצינות על מה שעבר על מדינות אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה כאשר הן "סבלו" מתופעה של "אׇבדן האויב". במסמכים רשמיים בצה"ל נכתב ש"בונים מנהרה להסדר הקבע", יוצרים היגיון בין-מדינתי בין ישראל לפלסטינים, מדליקים אורות במִנהרת השלום ומתכוונים לחלק את השטח. ובו-זמנית ל"מבצע אביב נעורים" ההזוי, התחוללו בכל רחבי הארץ פיגועי טרור קשים שאותם כינו "מחיר השלום", שהגיעו לשׂיאם במהומות מנהרת הכותל בספטמבר 1996, שאותם כינו "ייסורי השלום". ב"ייסורי שלום" אלה נהרגו שבעה-עשר חיילי צה"ל, לרבות אלוף משנה נביה מרעי, כמאה פלסטינים נהרגו ומאות נפצעו. ראשי הממשלה באותה תקופה הזויה היו: יצחק רבין, שמעון פרס ובנימין נתניהו; שרי הביטחון: יצחק רבין, שמעון פרס ויצחק מרדכי, והרמטכ"לים: אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק.
את סיבות העומק לכך שמנהיגי ישראל ומפקדי צה"ל דאז נתפסו במלכודת "תהליך השלום" שעדיין לא הוסרה כליל, ניתחתי בכרך הראשון של סדרת ספָרַי "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות": "בן גוריון – פוליטיקה ואסטרטגיה"; בספרִי "גלגל המנוף של ההיסטוריה – התגבשות הציונות האסטרטגית של ז'בוטינסקי", וכן בספרִי על הפילוסופיה של הצבא והמלחמה "תורת הביטחון הכללית - עקרון השׂרידוּת". כל מי שמעוניין לרכוש ספרים אלה, ישלח מייל להוצאת שׂרידוּת:
