מעל במת הכנסת ביום 11/12/19 התרחש אירוע מעורר התפלצות: ח”כ אחמד טיבי, הגיש שאילתא בנושא סחר בילדים מוסלמים בשנות ה-70 במדינת ישראל על ידי השירות למען הילד. תשובתו הכנה של ח”כ יריב לוין, מהליכוד, המאשרת את דברי אחמד טיבי, הדהימה את טיבי, שנותר חסר מילים.
מתברר כי השירות למען הילד, אישר הוצאת 192 ילדים מוסלמים ממדינת ישראל לשבדיה, כשלא ידוע מה עלה בגורלם.
על כך כתב עו”ד יוסי נקר, מומחה חוק הנוער טיפול והשגחה:
“ככל שאני מנסה להתעמק בפרשה של שליחת 192 תינוקות מוסלמים לאימוץ בשבדיה עד שנות התשעים, וככל שאני רואה שכל כלי התקשורת פשוט שותקים, לאור ההודאה המדהימה של שר הרווחה בפועל מעל בימת הכנסת אתמול, אני יותר ויותר בדעה שמדובר כאן באחד ממעשי השחיתות והסחר הגדולים ביותר.
ומדוע אני טוען כך. חוק אימוץ ילדים הנוכחי נחקק בשנת 1981. עד 1981 חל החוק שחוקק בשנת 1960 והוא בקישור.
סעיף 25 לחוק הישן קובע: “בית משפט ישראלי מוסמך לענין חוק זה כשהמאמץ הוא תושב ישראל”. מה זה אומר? זה אומר שמי שאינו תושב ישראל לא יכול להיות מאמץ. מקסימום אולי איזה מתנדבת שבדית בלונדינית שישבה באיזה קיבוץ, מה שלא סביר.
זאת ועוד, סעיף 6 לחוק הישן קובע תקופת מבחן של שישה חודשים לפחות. כלומר בטרם מתן צו האימוץ על המאומץ צריך להיות סמוך על שולחנו על המאמץ לפחות ששה חודשים. האם סביר להניח שהתינוקות נשלחו לשבדיה, למשפחות השבדיות, ואז הוחזרו ארצה לצו האימוץ, או שצו האימוץ נעשה מרחוק וללא הופעה. ומי פיקח על המשפחות השבדיות בתקופת המבחן? השבדים? עו”סים ישראלים?
יותר ויותר מסתבר כי יתכן והיה כאן סוג של הליך שעקף את בתי המשפט, אחרת איך נסביר הפרה ברורה של החוק על ידי בתי המשפט. או שבתי המשפט עצמם שיתפו פעולה אז עם העבריינות.
תזכרו איפה קראתם על זה לראשונה. עכשיו נראה מי יעתיק ולא יתן קרדיט. ותזכרו שסחר בילדים מעולם לא פסק בישראל.
יש חובה להקים ועדת חקירה על התנהלות השירות למען הילד במשך השנים.”
לכל אלו שסברו שמדינת ישראל סחרה בילדים מזרחים, מתברר כי הסחר בילדים אין לו צבע. מדינת ישראל סחרה בכל הבא ליד, בעבור בצע כסף. סחר בילדים נמשך גם היום, באמצאות עמותות ומוסדות כמו ויצ”ו, נעמ”ת, עמותת אור שלום, מיטב, ועוד.

свернуть