לאחר שבוע שלם עם אברהם אבינו, עמוד האהבה, בשבוע השני של ספירת העומר אנו מזדהים עם יצחק אבינו המיוחד במדת הגבורה והיראה. אם כך, חסד שבגבורה פירושו האהבה של יצחק, האהבה שנמצאת בתוך היראה, אברהם בתוך יצחק.
אולי הדבר מפתיע, אך מתברר שיצחק הוא אדם מאד אוהב. הוא אוהב את אשתו, "וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ" – הפעם הראשונה בתורה שנאמר שאיש אוהב את אשתו . הוא אוהב את בנו, "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו". וגם אוהב מאכלים, "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי" – הפעם היחידה בתורה שמוזכרת אהבה ביחס לאוכל! כל אהבותיו של יצחק הן חסד שבגבורה.
איך באמת אפשר לאהוב את עשו הרשע? האם יצחק לא הרגיש כלל מיהו ה'תכשיט' שלו? מסבירים המקובלים: יצחק אהב את הניצוצות הקדושים הגנוזים בתוך עשו. הוא ראה בעיני רוחו את נשמות הגֵרים הגדולים שיצאו מזרעו של עשו, ביניהם רבי עקיבא ורבי מאיר. "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו" – יצחק היה צד מתוך פיו של עשו את אותן ניצוצות. גם אהבת המאכלים נובעת מאותה תכונה: יצחק רואה את הניצוץ האלוקי הנמצא בתוך הבשר והיין, הוא מברר את הניצוץ ומעלה אותו, כך הוא מתקשר לממד גבוה ביותר – ומכח זה הוא מברך.
אך השיא הוא בעקדת יצחק. לאחר שיצחק הבין שהוא השה לעולה, הוא המשיך ללכת באהבה, הניח לאביו לעשות בו הכל ופשט צוארו על גבי המזבח. מבחינתו, הוא כבר מסר את הנפש! יותר מזה, נשמתו של יצחק אכן יצאה ופרחה מגופו, נשאבה למקורה בתנועת אהבה של "כְּלוֹת הנפש", אלא שהקב"ה נתן לו אותה חזרה. כך נעקדו-נקשרו יחדיו האב והבן: אברהם האוהב חשף בקרבו את מדת היראה של יצחק, הגבורה שבחסד (כמו שלמדנו בשבוע הקודם), ואילו יצחק הירא חשף בתוכו את מדת האהבה של אברהם, החסד שבגבורה, אהבה מתגברת ללא גבול.
ניתן לצפות בשיעורים נוספים, להוריד קבצי שמע ותמלולים באתר מלכות ישראל:
www.malchuty.org
ניתן לקבל סרטונים לוואטספ במספר - 972507951105+
Help us caption & translate this video!
[ Ссылка ]
