ביוני 2014 אבו בכר אל בגדדי הכריז על הקמת הח'ליפות האסלאמית במוסול שבעיראק, זאת לאחר מסע כיבושים גדול(שהיה ניצחון פוליטי יותר מאשר צבאי). ב2015 היא הייתה בשיאה ולמעשה הכוחות הסונים השונים איימו להטיל מצור על החוף העלווי וניתוק כביש 5(העובר לאורכה של המדינה). זה היה שיאם ופה הייתה סכנה ממשית להמשך שלטונו של אסד.
אולם ביולי 2015 הגיע הסכם הגרעין שהעשיר את איראן ב150 מיליארד דולר ונתן לה את המרחב להגדיל את פעילותה במזרח התיכון, בין היתר חיזוק אסד בלוחמים נשק וכספים נוספים. זאת כחלק מהראייה של ארה"ב בפיבוט של אובמה את מזרח אסיה כעיקר הפעילות שלה ואת איראן כגורם מייצב.
ההסכם הזה גם סלל את הדרך לרוסיה להיכנס לסוריה בספטמבר 2015.
המטרה הראשונה הייתה חלב, העיר הגדולה והאסטרטגית של צפון המדינה, ב6 מערכות שונות, בין פברואר עד דצמבר אותה שנה העיר נפלה לידי אסד והרוסים. מה שאפשר להם לפנות כוחות למזרח המדינה כדי לכבוש את שדות הנפט והגז, לשחרר את המצור מעל דיר א-זור, ולאבטח את כביש 5.
ב4 מערכות שונות, בין דצמבר 2016 ועד דצמבר 2017 הם הצליחו במערכה הזאת והסירו את סכנת התבוסה מעל כוחות אסד.
בו זמנית טורקיה התבססה באזור ג'רבלוס ואידליב(כחלק מהסכם אסטנה של ספטמבר 2017) וארה"ב סייעה לכוחות הsdf, כורדים בעיקרם, לצאת למערכה גדולה על א-ראקה, בירת המדינה האסלאמית, וכיבוש מזרח סוריה, דצמבר 2017 היה החודש שבו המדינה האסלאמית חוסלה כישות בעלת יכולת להיות דומיננטית בצורה גדולה ולאורך זמן בסוריה, דבר שהיה יכול להיות רק הודות לאי נוכחות מעצמתית בסוריה.
המלחמה בסוריה בעקבות אותה מערכה גדולה השתנה לא רק ממצב של הפסד וסכנת נפילה לכוחות אסד אלא אף למצב של סיום החלק המקומי, עדתי-מיליציוני, בעיקרו לחלק המעצמתי.
Ещё видео!