חגים יכולים להיות עניין ריגשי לא פשוט, בעיקר אם אתם גרושים.
הורה שהילדים לא נמצאים איתו בחג עשוי לחוות הרבה כאב, געגוע, בדידות ותחושה של ריקנות.
הורה שהילדים איתו בחג, עשוי גם הוא להרגיש את הכאב באי שלמות המשפחה.
זו לפעמים מראה לא פשוטה לאי הצלחת הנישואים ופירוק התא המשפחתי.
מעבר לקושי של ההורים יש כמובן את הקושי של הילדים. הפרידה מהורה אחד, המעבר בין הבתים, הגעגוע..
כהורים יש לנו את היכולת לדבר על הקושי עם אדם קרוב או איש טיפול ולמצוא דרכים להקל על עצמנו.
אבל עבור הילדים שלנו, זה רק אנחנו שיכולים לעזור להם.
איך מתחילים?
נחליט שאנחנו שמים בצד את המחלוקות והכעסים
לא צריך להסכים ולהיות חברים בשביל להחליט שעושים מה שניתן כדי לשמור על הלב הרך של הילד שלם.
איך עושים את זה ?
מגשרים על הפרידה.
אם הילד נמצא אצלך (נגיד האמא), תדאגי לשמור על החיבור לאבא.
תנכיחי אותו בדיבור ("אבא סיפר לי ש".. "גם אבא אוהב לאכול את זה"..).
אם מתאפשר, כדאי להתקשר לאבא פעם ביום ולשדר לילד שהקשר איתו חשוב ושאת תומכת בו.
אם הילד נמצא אצל אבא לצורך הדוגמא, תדאגי גם את לא להעלם.
תשמרי על החיבור. תשלחי עם הילד משהו משלך שיהיה לו ויזכיר לו אותך.
תגידי לו שתחשבי עליו כל היום ותשלחי לו נשיקות באויר.
הכי חשוב זה שהילדים ירגישו שההורים לא אחד נגד השני, אלא משתפים פעולה ותומכים בקשר שלהם עם שני ההורים.
זה ממש קריטי שירגישו את זה, אחרת נדרשים "לבחור" וזה ממש קורע אותם מבפנים.
נכון, הפרידה הפיסית בגירושים היא בלתי נמנעת,
אבל את הפרידה הריגשית בהחלט ניתן לחסוך מהם.
גם אם הורה אחד לא משתף פעולה, ההורה השני יכול לקחת אחריות על הקשר, לרכך, לחייך, לנסות להיות הצד המרגיע והמחבר :)
קורס להורים וקורס להכשרת מנחי'ות הורים בגישת הורות והיקשרות
כנסו: hikashrut.co.il
