מהי מדת המלכות של אברהם אבינו, המלכות שבחסד? לכאורה, המלכות לא מעניינת את אברהם; אין לו ממלכה, הוא איש האמונה הבודד, הנודד עם משפחתו ונעריו. ובכל זאת, חז"ל אומרים שאומות העולם המליכו את אברהם ב"עֵמֶק הַמֶּלֶךְ", ואנשי חברון אומרים לו "נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ" – אתה המלך גם כשאין לך ממלכה. אכן, בברית בין הבתרים קיבל אברהם את מלכות ישראל העתידית, את ארץ ישראל הרחבה והשלמה בגבולות אליהם יגיע דוד המלך. ארץ ישראל היא מדת המלכות, המלכות שבחסד, שורש דוד בתוך אברהם.
הדיון של אברהם עם הקב"ה על סדום ועמורה הוא עמידה מלכותית מרשימה. "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ", ואברהם תובע את המשפט והצדק המלכותי (בתוך ממלכתו העתידה, ארץ ישראל), "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?!". אולם עם כל התקיפות שאברהם משדר, הוא מביע באותו מעמד גם את ההיפך הגמור לכאורה: "הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", אין שפלות גדולה מזו. אכן, המדה הפנימית של המלכות היא מדת השפלות, כמו שמבטא דוד המלך באמרו "וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי". מי שחש שפלות קיומית כזו, יכול לתבוע בתוקף משפט צדק ויכול להיות בעצמו מלך צדיק.
המלכות מתקשרת גם לתפילה, בה עומדים בשפלות-רוח מול ה'. המתפלל הראשון בתורה הוא אברהם אבינו, "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ" – בעין טובה ואוהבת מתפלל אברהם על כולם. אכן, "כל המתפלל על חברו הוא נענה תחילה", וכך מיד לאחר שאברהם מגלה בתוכו את כח התפילה על אחרים – המלכות שבחסד – הוא נענה תחילה בלידת יצחק.


ניתן לצפות בשיעורים נוספים, להוריד קבצי שמע ותמלולים באתר מלכות ישראל:
www.malchuty.org
ניתן לקבל סרטונים לוואטספ במספר - 972507951105+

Help us caption & translate this video!

[ Ссылка ]

свернуть