קריאה בתורה, בלחן מרוקאי, קריאת פרשת השבוע, פרשת האזינו. בשלמותה. טעמי המקרא לפי נוסח יהדות מרוקו. הפרשה הוקלטה לצורך הוראת חתני בר מצוה ולסייע למשננים, מפי אביחי דנינו טל' 052-4317158
את פרשת האזינו קוראים או בשבת שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים (היא שבת שובה), או בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.
רובה של פרשת האזינו היא שירה.
שירת האזינו, העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות לעם ישראל לקראת הקורות אותם בדורות הבאים. השירה מתארת את הגלגל החוזר בהיסטוריית עם ישראל:
1. עם-ישראל נוחל את ארץ ישראל,
2. עם-ישראל חוטא,
3. נגזרת על עם-ישראל גלות,
4. גאולת ישראל.

השירה בנויה שורות-שורות, וכל שורה מחולקת לשתי צלעיות שוות פחות או יותר, בכל צלעית כשלוש מילים. בספר התורה השירה כתובה על הקלף בתבנית הקרויה "אריח על גבי אריח",
כלומר בשתי עמודות ארוכות לאורך הדף.
שירה זאת בנויה כפי שהוצג, לעומת שירת הים, הכתובה "אריח על גבי לבֵנה".

על ההפטרה:
אם קוראים את פרשת האזינו בשבת שובה, מפטירים את ההפטרה המיוחדת לשבת שובה. ואם שבת האזינו תחול בין יום הכיפורים לסוכות מפטירים בשירת דוד, ספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוקים א'- נ"א. התימנים והאיטלקים מפטירים בספר יחזקאל, פרק י"ז, פסוק כ"ב - פרק י"ח, פסוק ל"ב. בפוזנא, נהגו להפטיר "דרשו" בשבת שובה, ו"שובה" בשבת שבין יום כיפור לסוכות.


יש להדגיש כי התמונה מעוטר בתפילין, היא כדי להמחיש שהקריאה הוקלטה ביום חול ולא בשבת או במועד. ח"ו.
לאחרונה, מצורף לקריאת התורה הטקסט מתיקון קוראים, כדי לסייע ללומדים ולמשננים.


לעילוי נשמת מר-אבי שלום בן יוכבד ע"ה.

свернуть