מילים: זאב נחמה
לחן: זאב נחמה ותמיר קליסקי
את אותה המנגינה שאבי אהב מבית התפילה,
שרו בלדינו בקולי קולות, אצל הנונה בשֹדרה.
ריחות המטעמים של ערב יום שישי, עם ריח פתיליה,
ליטפו את הפנים בריח משקר, של אלה יווניה.
והאוזו נשפך, כל הליל.
והראש המפוכח, התבלבל.
ורק אז כמו תמיד, נשמע צופר מכונית...
מי בא לעשות כבוד?
איזקינו הדוד.
הוא נישק את כולם ונתן ברכה, בשם אדוני,
כיבד במרציפן שאשתו תמיד שלחה, עוד הטעם בשפתיי.
גם כשלא היה הרבה, תמיד הייתה שמחה, את זה תמיד אזכור,
וכשהמצב קשה תמיד אני אדע, שלא הכל שחור.
שם האוזו נשפך, כל הליל.
והראש המפוכח, התבלבל.
ורק אז כמו תמיד, נשמע צופר מכונית...
מי בא לעשות כבוד?
איזקינו הדוד.
